קרטוקונוס

קרטוקונוס באה מהמילה היוונית קרטו = קרנית, וקונוס = חרוט, כלומר קרנית בצורת חרוט. קרטוקונוס היא מחלת עיניים שגורמת לקרנית להיות מקומרת ודקה היוצרת גבשושית בצורת קונוס (חרוט). צורת הקונוס הזו מסיתה את האור כאשר הוא נכנס לעין בדרך אל הרשתית שרגישה לאור. קרטוקונוס גורם לראייה מעוותת, הוא עלול לפגוע בעין אחת או בשתי העיניים והוא מתחיל לרוב בגיל העשרה או בשנות ה- 20 המוקדמות.

מחקר מהשנים האחרונות מראה, שהחלשת רקמת הקרנית אשר מובילה לקרטוקונוס היא תוצאה של חוסר איזון באנזימים בקרנית. חוסר האיזון גורם לקרנית נזק מחמצון של רדיקלים חופשיים המחלישים ותופחים כלפי חוץ את הקרנית. גורמי הסיכון לנזק החמצון והחלשת הקרנית כוללים נטייה גנטית, דבר המסביר מדוע קרטוקונוס פוגע ביותר מבן משפחה אחת.

קרטוקונוס מושפע גם מחשיפת יתר לקרניים אולטרא סגוליות של השמש, שפשוף מיותר של העיניים, עבר של הרכבת עדשות מגע לקויות וגירוי כרוני של העין.

טיפול בקרוטוקונוס

במצבים של קרוטוקונס קל, משקפי ראייה או עדשות מגע יכולים לעזור. ככל שהמחלה מתקדמת והקרנית נעשית דקה ומשנה את צורתה, משקפיים ועדשות מגע רגילות אינם נותנים מענה ראוי. להלן הטיפולים במחלת קרוטוקונוס מתון ומתקדם:

1. עדשות מגע רכות קוסטיום - עדשות מגע חדישות ויקרות יחסית שעוצבו במיוחד לתיקון קרוטוקונוס במצב מתון ומתקדם. אלו עדשות שמכינים לפי מידות מפורטות של עין “חולה” בקרוטוקונוס, נחשבות נוחות להרכבה מאשר עדשות חדירות גז (GP) או עדשות צילוב. עדשות KeraSoft מתקנות עד 30- דיופטר של מיופייה ועד D15 של אסטיגמטציה. ניתן להשיגן מסיליקון הידרו ג’ל ומחומרים רגילים מהידרו ג’ל עם תכולה גבוהה של מים (74% - 78%).
2. עדשות NovaKone - עדשות אלו יכולות לתקן עד D30 - של מיופייה ועד D10 – של אסטיגמטציה, ניתנות להשגה עם חומרים הידרו ג’לים בעלי תכולת מים בינונית (54%). העדשות בעלות קוטר גדול יותר מאשר עדשות רכות רגילות וזאת בכדי להגדיל את היציבות על העין הקרוטוקונית.
3. עדשות קוסטיום רכות גליליות (עם בלט) - עדשות יקרות בהרבה מעדשות רכות רגילות מתאימות לטיפול בקרוטוקונוס.
4. עדשות מגע חדירות גז - במידה ומשקפיים או עדשות מגע רכות אינם מתאימים לקרוטוקונוס, הרי שעדשות מגע קשיחות חדירות גז (RGP או GP) הן הטיפול המועדף. עדשות מחומר קשיח, יכולות להתקמר מעל הקרנית ולשנות את הצורה הלא סדירה שלה באופן חלק, עם משטח של השתברות קרניים אחיד שתשפר את הראייה. חסרון של עדשות מגע קשיחות הוא מבחינת הנוחות, הן פחות נוחות מאשר עדשות מגע רכות. בנוסף, התאמה של עדשות מגע על עין קרוטוקונית היא מאתגרת וגוזלת זמן. יתכנו ביקורים חוזרים תכופים אצל רופא העיניים לגימורים סופיים, התאמה ולקיחת מידות, במיוחד כאשר הקרטוקונוס ממשיך להתקדם.
5. עדשות מגע Piggyback (פיגיב’ק) - בגלל שהתאמה של עדשות מגע חדירות גז על הקרנית דמוית החרוט עלולה לפעמים להיות לא נוחה אצל מטופלים מסוימים, רופאי העיניים מצדדים ב- Piggyback שני סוגים שונים של עדשות מגע על אותה עין. עבור קרוטוקונוס, שיטה זו כוללת הנחת עדשת מגע רכה על העין (כמו זו העשוייה מסיליקון הידרו ג’ל) והתאמת עדשות GP על העדשות הרכות. הגישה הזו מעצימה את נוחות הרכבת העדשות היות והיא והעדשה הרכה משמשת ככרית מתחת לעדשה הקשיחה. רופא עיניים צריך לבדוק בקפדנות את התאמת ה- Piggyback בכדי לוודא שמספיק חמצן מגיע לפני העין, בעיה שנוצרת כאשר מרכיבים שתי עדשות על עין אחת.
6. עדשות מגע היברידיות ClearKone - עדשות מגע היברידיות (כלאיים) משלבות עדשה קשיחה עם חדירות חמצן גבוהה במרכז ועם עדשה רכה היקפית “חצאית”, גרסת ה- ClearKone מעוצבת במיוחד עבור קרוטוקונוס והקימור מעל צורת הקונוס של העין באה כדי לשפר את הנוחות. לפי היצרן, עדשות היברידיות מקנות אופטיקה צלולה של GP והרכבה נוחה בדומה לעדשה רכה. עדשות הכלאיים ClearKone הן בעלות מגוון גדול של פרמטרים ומספקות נוחות והתאמה לצורות לא סדירות של עין קרוטוקונית.
7. עדשות לובן העין וחצי לובן העין - קוטר גדול יותר נמצא בעדשות חדירות גז המאפשר לקצוות “להתיישב” על לובן העין. עדשות לובן העין מכסות חלק גדול של לובן העין ועדשות חצי לובן העין מכסות שטח קטן יותר. בגלל שהמרכז של עדשות לובן העין וחצי לובן העין מתקמרות מעל הצורה הלא סדירה של הקרנית, העדשות הללו אינן מפעילות לחץ על המשטח דמוי הקונוס של העין ולכן הן נוחות יותר. עדשות לובן הן גם יציבות יותר מאשר עדשות מגע רגילות חדירות גז, אשר זזות בכל מצמוץ בגלל שהן מכסות רק חלק קטן מהקרנית. דוגמא אחת של עדשת לובן העין היא Boston Scleral Lens Prosthetic Device) BSLPD) שבנוסף לתיקון בעיות ראייה הקשורות לקרוטוקונוס, השימוש במתקן הזה הוא גם לטיפול בעיניים דומעות שעלולות להיווצר בגלל סינדרום סג’וגרן ומחלות סדרתיות אחרות וכן לטפל בסיבוכים הקשורים להשתלת קרנית.
8. שתלי Intacs - השתלת קרנית קיבלה את אישור ה- FDA האמריקאי לטיפול בקרוטוקונוס כבר באוגסט 2004. Intacs הם שתלים קטנים מפלסטיק שממקמים אותם מתחת לפני העין בהיקף הקרנית העוזרים לעצב מחדש את הקרנית לראייה ברורה יותר. ה- Intacs מתאים לחולי קרוטוקונוס שאינם מגיעים לראייה סדירה על ידי משקפיים או עדשות מגע. מחקרים אחדים הראו שהשתלת Intacs יכולה לשפר בצורה הטובה ביותר את חדות הראייה של עין קרטוקונית בממוצע של שני קווים במיפוי סטנדרטי של העין. לשתלים יש יתרון בולט נוסף שהם ניתנים להסרה ולהחלפה. השתלת Intacs מתבצעת בהליך כירורגי קצר שנמשך כעשר דקות בלבד. Intacs יכול לעכב אך אינו יכול למנוע השתלת קרנית באם הקרטוקונוס ממשיך להתקדם.
9. קרוס לינקינג Corneal crosslinking / קשרי צילוב הקרנית - מכונה גם CXL גורם לחיזוק רקמות הקרנית ועוצר את התקמרות פני העין בקרטוקונוס. ישנן שתי גרסאות של קרוס לינקינג, אפיתל OFF ואפיתל ON. באפיתל ON הנקרא גם טראנס אפיתל קרוסלינקינג, שטח הקרנית נשאר כפי שהוא, שיטת אפיתל ON צריכה יותר זמן שהריבופלבין (ויטמין 2B) יחדור אל הקרנית, אך היתרונות שלה כוללים סיכונים מופחתים לדלקות, אי נוחות מועטה יותר וריפוי מהיר יותר של הראייה. מחקר שנערך בשנת 2008 באיטליה הראה תוצאות חיוביות בכל העיניים שטופלו בקרוס לינקינג שלוש שנים לאחר הטיפול (44 עיניים סה”כ). קרנית עם קרוסלינקינג יכולה להפחית באופן משמעותי את הצורך בהשתלת קרנית אצל חולי קרוטוקונוס. שילוב של קרנית עם קרוס לינקינג ושתלי Intacs הראו תוצאות מבטיחות בטיפול בקרוטוקונוס. מחקר שהתפרסם בתחילת שנת 2012 הראה כי קרוטוקונוס במצב מתקדם עד בינוני טופל בבטיחות ובהצלחה ע״י שילוב של קרנית קרוסלינק והשתלת עדשות.
10. קרטופלסטיה מונחת טופוגרפיה - תוצאות מחקרים חלקיים הקשורים לקרטוקפלסטיה הראו כי השיטה יכולה לעזור ב”החלקת אי הסדרים” על פני הקרנית. זוהי שיטה שמשתמשת באנרגיית גלי רדיו המשוגרים דרך מתקן קטן (PROBE) בנקודות אחדות בהיקף הקרנית לעיצוב מחדש של פני העין הקדמית. “מפה” טופוגרפית משורטטת על ידי מחשב שידמה את פני העין לפי המידות האישיות של כל עין ואנרגיית גלי הרדיו “תחליק” את הקרנית ע”פ המפה ששורטטה.
11. השתלת קרנית - ישנם אנשים אשר אינם יכולים להרכיב עדשות קשיחות מסיבות שונות או כאלו שהגיעו לנקודה בה עדשות מגע או שיטות ריפוי אחרות לא סיפקו ראייה מתקבלת וסבירה. האפשרות האחרונה שיש לשקול יכולה להיות השתלת קרנית הנקראת גם penetrating keratoplasty) PK או PKP). השתלת קרנית נדרשת במקרה של נזק לעין עקב תאונה או פציעה או כתוצאה ממחלת עיניים כמו קרטוקונוס.