×

×

גלאוקומה

גלאוקומה (ברקית) היא ליקוי שבו הלחץ בתוך גלגל העין עולה וגורם נזק לעצב הראייה ולאובדן ראייה. שתי לשכות העין, הקדמית והאחורית, מלאות בנוזל דליל המכונה ״נוזל מימי״. במצב תקין הנוזל המימי נמצא בלשכה האחורית, עובר דרך האישון אל הלשכה הקדמית, ומתנקז מהעין דרך צינוריות הניקוז. הפסקה בזרימת הנוזל, בדרך כלל על ידי חסימה המונעת את יציאת הנוזל מהלשכה הקדמית, גורמת לעליית הלחץ. לא ידועה הסיבה להופעת גלאוקומה, אולם לעתים היא משפחתית. אם צינורות הניקוז פתוחים, הליקוי מכונה ברקית פתוחת-זווית. אם הצינורות חסומים על ידי הקשתית, התופעה מכונה ברקית סגורת-זווית.

רופא עיניים או אופטומטריסט מודדים את הלחץ בלשכה הקדמית, הקרוי לחץ תת עיני, בהליך פשוט ושאינו כואב הקרוי טנומטריה. בדרך כלל, תוצאה הגבוהה מ- 20 או 22 מילימטרים כספית מצביעה על לחץ מוגבר. אפשר לבדוק את הלחץ התוך עיני גם עם מכשיר בשם ORA – האורה מודד את חוזק הקרנית, גמישותה ואת הלחץ התוך עיני. זהו כלי מפתח בזיהוי מחלת הגלאוקומה (Glaucoma) וכלי נוסף לאבחון חוזק הקרנית, עליה מבוצע הטיפול.

גלאוקומה עשויה להיווצר גם כאשר הלחץ התוך עיני תקין. לעתים יש לבצע מספר מדידות כדי לקבוע שהסיבה היא אכן גלאוקומה. בדיקה באמצעות אופתלמוסקופ (מכשיר לבדיקת פנים העין) עשויה לגלות שינויים ניכרים בעצב הראייה שנגרמו על ידי הברקית. לפעמים, הרופא משתמש בעדשה מיוחדת לבחירת צינורות הניקוז, פעולה זו נקראת גווניוסקופיה.

הגלאוקומה גורמת לאובדן ראייה היקפי, או לכתמים עיוורים בשדה הראייה. כדי למצוא אם כתמים כאלה קיימים, הרופא מבקש מהנבדק להישיר מבט ולהתרכז בנקודה מסויימת ולציין מתי הוא מבחין באור. הבדיקה מתבצעת בעזרת מרקע ומכשיר הצבעה, או באמצעות מכונה אוטומטית המשתמשת בנקודות אור.

עצרו לרגע

ממולץ להיפגש עם רופא עיניים או אופטומטריסט שימדוד את הלחץ (לחץ תת עיני) בלשכה הקדמית בהליך פשוט ושאינו כואב הקרוי טנומטריה, הבדיקה המקדימה עשוייה למנוע פגיעה בראייה.

עצרו לרגע

ממולץ להיפגש עם רופא עיניים או אופטומטריסט שימדוד את הלחץ (לחץ תת עיני) בלשכה הקדמית בהליך פשוט ושאינו כואב הקרוי טנומטריה, הבדיקה המקדימה עשוייה למנוע פגיעה בראייה.


גלאוקומה פתוחת זווית

בגלאוקומה פתוחת זווית, הנוזל מתנקז באיטיות מהלשכה הקדמית. הלחץ עולה בהדרגה (כמעט תמיד בשתי העיניים), ועצב הראייה ניזוק, יחד עם אובדן איטי והדרגתי של הראייה. אובדן הראייה מתחיל בשולי שדה הראייה, ואם הוא אינו מטופל, הוא מתפשט בסופו של דבר לכל חלקי שדה הראייה עד שלבסוף הוא גורם לעיוורון מוחלט. גלאוקומה פתוחת-זווית היא הנפוצה ביותר, ושכיחה בעיקר לאחר גיל 35 אם כי היא עלולה להופיע גם אצל ילדים. התופעה נוטה להיות משפחתית והיא שכיחה במיוחד אצל חולי סוכרת ואצל קצרי ראייה. גלאוקומה פתוחת זווית מתפתחת אצל שחורים לעתים קרובות יותר מאשר אצל לבנים והיא אף נוטה להיות חמורה יותר.

תסמינים ואבחנה של גלאוקומה פתוחת זווית - בתחילה, הלחץ התוך עיני המוגבר איננו גורם לתסמינים. רשימת התסמינים המאוחרים יותר כוללת צמצום של הראייה ההיקפית, כאבי ראש קלים, והפרעות קלות בראייה, כגון ראיית הילה מסביב לאור, או קשיים להסתגל לחשכה. בסופו של דבר יכולה להתפתח ראיית מנהרה (היצרות קיצונית של שדה הראייה שאיננה מאפשרת לראות דבר בצדדים כאשר מביטים קדימה). ברקית פתוחת זווית עלולה שלא לגרום לשום תסמינים עד לשלב שבו מתפתח נזק בלתי הפיך. בדרך כלל האבחנה נעשית באמצעות מדידת לחץ תוך עיני, לכן, כל בדיקה שגרתית של העיניים צריכה לכלול בדיקה זו.

טיפול בגלאוקומה פתוחת זווית - הטיפול יעיל יותר ככל שמקדימים לטפל בתופעה. ברגע שהראייה נפגעה קשות, הטיפול עשוי למנוע הידרדרות נוספת, אולם הוא אינו יכול לשקם את הראייה לגמרי. טיפות עיניים מיוחדות עשויות בדרך כלל לשלוט בברקית פתוחת זווית. הטיפות הראשונות שבהן משתמשים הן מסוג חוסמי-ביתא, כגון טימלול (טילופטיק), ביתא קסולול, קרטאולול, לוובונולול (ביתא-גאן) או מטיפרנולול - שכולן מפחיתות את ייצור הנוזלים בעין. גם תרופה בשם פילוקארפין, המצרה את האישונים ומגבירה את הניקוז מהלשכה הקדמית, יעילה אף היא. תרופות יעילות אחרות, כגון אנפונפירין, דיפיוורפין וקרבאכול, משפיעות על ידי שיפור הניקוז, או על ידי הפחתה בייצור הנוזל. כן אפשר לטפל במחלה באמצעות מעכב של האנזים קרבוניק אנהידראז, כמו אצטאזולאמיד (בצורת גלולות), או טיפות עיניים דורזולאמיד. אם התרופות אינן מביאות לשליטה בלחץ התוך עיני או שתופעות הלוואי אינן נסבלות, מנתח עיניים יכול להגביר את הניקוז מהלשכה הקדמית על ידי יצירת נקב בקשתית בבאמצעות מכשיר לייזר, או על ידי ניתוח לחיתוך חלק מהקשתית.


גלאוקומה סגורת זווית

ברקית סגורת זווית גורמת להתקפים פתאומיים של לחץ מוגבר, בדרך כלל בעין אחת בלבד. אצל אנשים הסובלים ממצב זה, הרווח בין הקרנית והקשתית, שדרכו מסוננים הנוזלים מהעין, הוא צר מהרגיל. כל דבר הגורם לאישון להתרחב - אור עמום, טיפות להרחבת האישון, או תרופות מסוימות, עלול לגרום לכך שהקשתית תחסום את ניקוז הנוזלים. חסימת הניקוז מגבירה את הלחץ התוך עיני בפתאומיות.

תסמינים של גלאוקומה סגורת זווית - אירוע של ברקית סגורת זווית חריפה גורם לתסמינים פתאומיים כגון ירידה קלה בראייה, הילה צבעונית מסביב לאורות וכאבים בעין ובראש. תסמינים אלו עשויים להמשך שעות ספורות בלבד בטרם יתרחש התקף חדש וקשה יותר. התקף שכזה גורם לאובדן ראייה מהיר ולכאב פתאומי וחזק בעין. בחילה והקאות עלולות להופיע, והן גורמות לרופא לחשוד שהבעיה היא במערכת העיכול. העפעפיים מתנפחים והעיניים עצמן אדומות ודומעות. האישון מתרחב ואיננו נסגר כהלכה בתגובה לאור חזק. על אף שרוב התסמינים נעלמים לאחר טיפול בתרופות, ההתקפים עלולים לחזור, וכל התקף מקטין את שדה הראייה.

איך מטפלים בגלאוקומה סגורת זווית? - ראשית משתמשים במספר תרופות שמורידות לחץ תוך עיני במהלך התקף של ברקית סגורת-זווית חריפה. שתיית תערובת המכילה גליצירין ומים עשויה הפחית את הלחץ המוגדל ולהפסיק את ההתקף, מעכבי האנזים קרבוניק אנהידראז מועילים אף הם ובלבד שמשתמשים בהם בהקדם. טיפות פילוקאפרין מצרות את האישון, המושך אחריו את הקשתית ומשחרר את חסימת תעלות הניקוז. גם טיפות של חוסמי ביתא הן טובות לשליטה בלחץ. לאחר התקף ממשיכים בדרך כלל בטיפול, הן בטיפות והן במעכי אנזים קרבוניק אנהידראז, ובמקרים חמורים נותנים מניטול בעירוי. טיפולי לייזר, היוצרים חור בקשתית המאפשרים ניקוז, ימנעו לרוב התקפים נוספים, לעתים קרובות הטיפול בלייזר פותר את הבעיה אחת ולתמיד. אם טיפולי לייזר אינם פותרים את הבעיה, צריך לעבור ניתוח לפתיחת חור בקשתית. אם תעלת הניקוז בשתי העיניים צרות, יש לטפל בשתי העיניים, גם אם ההתקפים מופיעים בעין אחת.


גלאוקומה שניונית

ברקית שניונית מופיעה לאחר שהעין נפגעה מזיהום, מדלקת, מגידול, מירוד (קטרקט) מוגדל, או מכל ליקוי אחר המפריע לניקוז הנוזלים מהלשכה הקדמית. מחלה זיהומית, כגון דלקת הענבית, היא מהסיבות השכיחות ביותר. סיבות שכיחות אחרות כוללות חסימה של וריד העין. תרופות מסוימות, כמו קורטיקוסטרואידים, עלולות אף הן להגביר את הלחץ התוך עיני. הטיפול בברקית שניונית תלוי בגורם למחלה. למשל, אם הסיבה היא דלקת, משתמשים לעתים קרובות בקורטיקוסטרואידים לריפוי הדלקת, יחד עם תרופות להרחבת האישון. לעתים יש הטיפול בגלאוקומה שניונית מצריך ניתוח